צו כינוס

צו  כינוס הנו צו הניתן על ידי בית המשפט בסמוך לתחילת הליך פשיטת הרגל להגנת נכסי החייב ובמסגרתו  מעכב בית המשפט את ההליכים המתנהלים כנגד החייב ומעביר  את  נכסי החייב לפיקוחו של כונס  הנכסים הרשמי.

מטרתו של  צו הכינוס הנה  למנוע מהחייב מלהעלים או להבריח את נכסיו  וכן,  למנוע מהנושים  מלממש   את נכסי החייב  לצורך גביית פרטנית של חובות על חשבונם של  נושים אחרים ובכך,  למנוע העדפת נושים ולהבטיח חלוקה הוגנת של נכסי החייב בהתאם לכללי הנשיה שנקבעו בחוק.

מבחינה מעשית , עם הינתן  צו הכינוס לא ניתן לפתוח לפתוח בהליכים כנגד חייב ללא אישורו של בית המשפט.

במסגרת צו הכינוס שניתן נוהג  בית המשפט לקבוע גם את  גובה צו התשלומים שעל החייב לעמוד  בו וכן לתת הוראות שונות אחרות הנוגעות להליך . במסגרת צו הכינוס נוהג בית המשפט אף לקבוע תאריך לדיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ובשאלת הפטרו של החייב מחובותיו.

במסגרת צו הכינוס נוהג בית המשפט לתת  הוראות נוספות כדוגמת החלטות  בנוגע  להגבלות שונות המוטלות על החייב , הוראות  בדבר הפקדת דרכונו של החייב החייב ואף הוראות בדבר ביטול הליכי הוצל"פ  מסוימים כדוגמת הגבלות ועיקולים  שהוטלו על החייב וכן ניתנת הוראה בדבר מינוי מנהל מיוחד.

מתן צו הכינוס מעניק למעשה מעין מטריית הגנה  לחייב והיא מאפשרת לו להתנהל ביום יום מבלי שיהיה חשוף להליכי  גבייה  שונים ובכללם פקודות מאסר , עיקולים ומימושי נכסים.

למועד מתן צו הכינוס משמעויות משפטיות שונים . מועד מתן צו הכינוס  תוחם את החובות הכלולים בהליך פשיטת הרגל ואת אלו שאינם כלולים בהליך . בהתאם  למועד היווצרות החוב ניתן לקבוע אם ניתן או לא ניתן לצרף חוב כזה או אחר להליך פשיטת הרגל . כמו כן לפרק הזמן החולף ממועד צו הכינוס השפעה על היקף תביעות החוב המוגשות על ידי נושים שניתן לאשר ועל פרק הזמן עד למתן הפטר לחייב.