הליך פשיטת רגל – 4 שלבים מרכזיים בהליך פשיטת רגל טיפוסי

תוכן עניינים

הקדמה

הליך פשיטת רגל הנו הליך משפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי ובמסגרתו מסדיר בית המשפט את חובותיו  של חייב הפונה להליך באופן מסודר,  תוך התייחסות למצבו  הכלכלי של החייב  והיקף חובותיו . להליך פשיטת רגל טיפוסי מספר שלבים.  לכל שלב משמעות משפטית שונה. הליך פשיטת הרגל נועד על מנת לאפשר לחייב שאיתרע מזלו והסתבך בחובות לפתוח דף חדש ללא חובות , ומנגד- לאפשר לנושיו להיפרע ממנו בדרך שוויונית , מהירה ויעילה.

יתרונות הליך פשיטת הרגל

 

להליך פשיטת רגל יתרונות שונים , הן מנקודת המבט של החייב והן מנקודת המבט של הנושה. 

כך, למשל, במסגרת הליך פשיטת רגל יכול החייב לקבל הפטר מחובותיו , מה שמאפשר לו לרוב להיפטר מחובותיו מבלי לפרוע אותם במלואם,  ולהתחיל דף חדש ללא חובות וללא נושים הרודפים אותו.  עוד במסגרת הליך פשיטת הרגל יכול החייב להביא לביטול הליכים שננקטו נגדו על ידי נושיו הפרטניים, ביתר קלות ,  וזאת באמצעות הגשת בקשות מתאימות לביטול הליכים לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל.

הנושים מצדם נהנים מהליך שבמקרים המתאימים יביא לכך שהחייב יפרע כלפיהם חלק כזה או אחר מהחוב. הליך הגבייה אינו מצריך את הנושה ליותר מאשר הגשת תביעת חוב והמתנה לקבלת כסף מהחייב במסגרת ההליך.

הגשת בקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל

 

השלב הראשון בהליך פשיטת רגל הנו שלב הגשת הבקשה לפשיטת רגל. על חייב המבקש לבוא בשערי הליך פשיטת הרגל להגיש בקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. הבקשה מוגשת תחילה לכונס הנכסים הרשמי אשר בוחן את הבקשה ומגיב לה. לאחר קבלת תגובה הכונס הרשמי מוגשת הבקשה לבית המשפט.

כונס הנכסים הרשמי הנו בעל תפקיד  הפועל באמצעות משרדים הממוקמים באזורים שונים ברחבי הארץ. לכונס הרשמי תפקידים שונים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל. בין היתר , אמון הכונס הרשמי על בחינת מצבו של החייב , אופן התנהלותו במסגרת הליך פשיטת הרגל ומידת עמידתו בהתחייבויותיו . הכונס הרשמי מהווה גם זרוע של נושי החייב שבאמצעותו ובאמצעות בעל התפקיד המתמנה בהליך פשיטת הרגל  מביעים הם את עמדתם ביחס להליך.

הליך פשיטת רגל:  שלבים בהליך

 

מתן צו כינוס 

בהנחה שהחייב עשה מעשה פשיטת רגל ועמד בתנאי הסף להגשת הבקשה למתן צו פשיטת ניתן נגדו צו כינוס.  צו הכינוס הנו צו שיפוטי בעל משמעות משפטית והוא לרוב ההחלטה המהותית הראשונה במסגרת הליך פשיטת הרגל .  לצו הכינוס תוצאות שונות . בין היתר, עיכוב הליכים כנגד החייב . עם מתן צו הכינוס מתמנה כונס הנכסים הרשמי לכונס לנכסי החייב , ההליכים כנגד החייב מעוכבים ועל החייב מוטלות הגבלות שונות.

במסגרת צו הכינוס קובע בית המשפט את התשלום החודשי  ( צו התשלומים ) שעל פושט הרגל לעמוד בו , כשהחל ממועד צו הכינוס מחויב החייב  בביצוע תשלום חודשי לקופת הכינוס  המנוהלת על ידי הכונס הרשמי.  יצוין בהקשר זה כי צו התשלומים שנקבע ניתן לשינוי וככל שצו התשלומים שנקבע הנו גבוה מידי ניתן  להגיש בקשה להפחתתו לבית המשפט אשר בוחן את הנסיבות ומחליט אם להפחית את החיוב החודשי אם לאו.

כמו כן בהליך פשיטת הרגל ובמסגרת צו הכינוס  מחייב בית המשפט את החייב בדיווח תקופתי . לרוב המדובר בהטלת חובה על החייב להגיש דוחות אחת לחודשיים אודות מצבו הכלכלי השוטף . הדוחות צריכים להיות מוגשים בטופס דיווח ייעודי שערך הכונס הרשמי . במסגרתו הדוח  מדווח החייב אודות הכנסותיו והוצאותיו בחודשיים שקדמו למועד הגשת הדוח. לדוח יש לצרף אסמכתאות המוכיחות את ההכנסות וההוצאות של החייב.

במועד צו הכינוס    ממנה בית המשפט  בעל תפקיד ששמו   מנהל מיוחד,  אשר תפקידו לסייע לכונס הרשמי בביצוע המטלות המוטלות עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל. המנהל המיוחד נבחר ממאגר מנהלים מיוחדים ומוצע על ידי הכונס הרשמי.

לרוב כבר במועד צו הכינוס בית המשפט קובע דיון בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל.

שלב הביניים

שלה הביניים מתחיל במועד מתן צו הכינוס ולרוב מסתיים במועד הדיון בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל. במהלך תקופה זו   פועל המנהל המיוחד בהתאם להנחיות הכונס הרשמי לביצוע תפקידיו הכוללים , בין היתר,  בדיקות שונות הנוגעות למצבו הכלכלי  של החייב וזאת במטרה לגבש המלצות המוגשות לבית המשפט.  

לשם ביצוע תפקידו נדרש החייב להתייצב לחקירה בפני המנהל המיוחד. במסגרת החקירה נשאל החייב שאלות שונות והוא מתבקש להמציא מסמכים כאלו ואחרים . הדוחות הדו חודשיים המוגשים מהווים גם הם כלי המשמש את המנהל המיוחד לצורך בחינת מצבו הכלכלי השוטף של החייב.

החל ממועד צו הכינוס ובמשך 6 חודשים ממועד פרסום הצו ברשומות,  רשאים נושיו שלך החייב להגיש כנגד החייב תביעות חוב . תביעת חוב הנה תביעה המוגשת על ידי הנושה במסגרת הליך פשיטת הרגל שבה מפרט הנושה את סכום החוב המגיע לו מהחייב ומצרף אסמכתאות המוכיחות את החוב הנתבע. לכן יש המכנים את תביעת החוב גם "הוכחת חוב".

תפקידו של המנהל המיוחד, במהלך תקופת הביניים , במקרים המתאימים , לבדוק את תביעות החוב ולהכריע בן. להיקף החובות המאושרים העומדים כנגד חייב במסגרת הליך פשיטת הרגל משמעות באשר לאופן חלוקת הדיבידנדים לנושים בהליך פשיטת הרגל ולעתים היקפם משליך אף על היקף תכנית הפירעון המגובשת לחייב בהליך פשיטת הרגל.

הכרזת החייב כפושט רגל

ככל שמתקיימים תנאים להכרזת החייב כפושט רגל נותן בית המשפט צו פשיטת הרגל המופנה כלפי החייב. דבר קיומו של צו פשיטת  הרגל מתפרסם ברשומות והחל ממועד הכרזתו של החייב כפושט רגל הוא מוגדר באופן פורמלי כפושט רגל.  החל מהמועד שבו הונהגה על ידי הכונס הרשמי רפורמה בתחום פשיטת הרגל , הדיון הנקבע במסגרת הליך פשיטת הרגל כולל גם דיון בתנאים למתן הפטר לחייב.

הפטר או תכנית פירעון לחייב

ככל והחייב עומד בתנאי ההליך דן בית המשפט בתנאים למתן הפטר לחייב . הפטר פירושו פטור לחייב מתשלום חובותיו לנושים , מה שמכונה "מחיקת חובות". 
הפטר יכול להינתן לאלתר או בתנאים . הפטר לאלתר הנו הפטר ללא תנאי , ומשמעותו כי החל ממועד מתן צו ההפטר פטור החייב מחובותיו.  
הפטר על תנאי  הנו הפטר המותנה בהתקיימותם של תנאים שונים. התנאי העיקרי למתן הפטר הוא תשלום . במסגרת הדין קובע בית המשפט לחייב הזכאי להפטר על תנאי תכנית תשלומם המכונה גם תכנית פירעון . זוהי תכנית תשלומים שלאחר שהחייב מבצע אותה הוא מקבל הפטר מיתר חובותיו. 

ביטול הליך פשיטת הרגל

כשבית המשפט מוצא כי חייב שניתן נגדו צו כינוס  אינו עומד בתנאי הליך פשיטת הרגל הוא רשאי להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל, וככל וכך הוא מורה,  ההליך יבוטל והחייב יחזור למצב שבו הוא היה ערב פנייתו להליך פשיטת הרגל.
ביטול הליך יכול להיעשות מסיבות שונות . הסיבה הנפוצה ביותר לביטול הליך פשיטת רגל הנה אי עמידת החייב בהתחייבויותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל. סיבה נוספת לביטול הליך פשיטת הרגל הנה  קביעה כי חובות החייב נוצרו בחוסר תום לב.

סיכום 

ניתן לחלק את הליך פשיטת הרגל ל- 4 שלבים עיקריים , שלב הגשת הבקשה למתן צו פשיטת רגל, שלב הביניים שהוא  השלב שמתחיל במועד מתן צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל , השלב שמתחיל בהכרזת החייב כפושט רגל אשר יכול להסתיים בשלב ההפטר שבמסגרתו מופטר החייב מחובותיו. כשביטול הליך יכול לקטוע את ההליך בכל שלב שבו הוא מצוי.