ביום 5/3/18 אישרה הכנסת באופן סופי את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק שאושר מחולל מהפכה של ממש ושינוי יסודי ומבני באשר לאופן ניהולם של הליכי חדלות פירעון ליחידים ולתאגידים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחליף את פקודת פשיטת הרגל העוסקת בחדלות פירעון של יחידים ואת הליכי חדלות הפירעון שנקבעו בחוק החברות לתאגידים ומבסס הסדר חקיקתי חדש הנשען , משפר ומשדרג את ההסדרים הקיימים. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הסדיר המחוקק את אופן ניהולם של הליכי חדלות הפירעון.
בהתייחס לחדלות פירעון של יחידים , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נשען ומתבסס על פקודת פשיטת הרגל וההלכות והפרקטיקה הנהוגה לרבות הרפורמה בתחום פשיטת הרגל שהנהיג הכונס הרשמי , אך בנוסף, משלב לתוכו הוראות חוק חדשות שמקנות לבתי המשפט ויתר הגורמים המעורבים גמישות יתר בהפעלת סמכויותיהם.
במאמר זה אתייחס בעיקר להליכי חדלות הפירעון של היחיד, שצפויים להחליף את הליכי פשיטת הרגל המתנהלים כיום בעניינם של חייבים שאינם תאגידים.
מטרות החוק
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 3 מטרות מרכזיות:
- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של היחיד.
- להגדיל שיעור החוב שייפרע לנושים.
- לקדם את שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים.
בהשוואה למטרות הליך פשיטת הרגל – במסגרת פס"ד בנבנישתי בבית המשפט העליון הוגדרו מטרות הליך פשיטת הרגל באופן שונה מעט. שם נקבע כי להליך פשיטת הרגל 2 תכליות עיקריות:
- כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה, המהירה , והשווה ביותר.
- לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחיי על ידי קבלת הפטר.
נראה כי בחוק החדש שם המחוקק דגש יתר על שיקומו הכלכלי של החייב ושילובו במרקם החייבים החברתיים, ולא מסתפק במטרה שהוגדרה במסגרת הליכי פשיטת רגל – מתן האפשרות לחייב לפתוח דף חדש ללא חובות.
בתי משפט הדנים בהליכי חדלות פירעון
ככל הנראה, על מנת להקל את העומס על בתי המשפט המחוזיים , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר את סמכויות בתי המשפט לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים באופן שונה מהקיים.
לגבי חייב שהוא יחיד – הסמכות לדון בהליך חדלות הפירעון מוקנת לבתי משפט השלום. המדובר בבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של היחיד או מקום עסקו או מקום נכסיו. יחד עם זאת ככל שחובותיו של היחיד נמוכים מ-150,000 ש"ח ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפני רשם ההוצאה לפועל.
לגבי חייב שהוא תאגיד- הסמכות לדון בהליך חדלות הפירעון מוקנת לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או מצוי מקום עסקו העיקרי או נכסיו .
טרמינולוגיה חדשה
החוק מאמץ טרמינולוגיה חדשה להגדרות השונות הקבועות בפקודת פשיטת הרגל ובחוק החברות.
כך, למשל, במקום המונח "חייב" נעשה שימוש בחוק החדש במונח "יחיד" ובמונח "תאגיד". צו כינוס, הופך במסגרת החוק החדש לצו פתיחת הליכים, תכנית פירעון הופכת ל – "תכנית לשיקום כלכלי" . המונח "מנהל מיוחד" נעלם ובמקומו נעשה באופן אחיד שימוש במונח "נאמן", חקירת החייב אינה עוד "חקירה" אלא "בירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי".
המונחים לכשעצמם מלמדים גם הם על כוונת המחוקק אשר הנה מתן דגש על שיקום החייב. בעוד שבמסגרת פקודת פשיטת הרגל, ההליך כלל כינוס הנכסים של החייב , חקירת החייב , הכרזתו כפושט רגל ובסיום ההליך, הפטרת החייב מיתרת חובותיו , הרי כיום , במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , המחוקק מבקש לפתוח הליך, הכולל איתור ושמירת נכסים , בירור מצבו הכלכלי של החייב, מתן כלים לשיקומו ובניית תכנית לשיקומו מחדש לרבות הכשרתו מחדש מבחינה כלכלית במקרים המתאימים, תוך התחשבות במטרתו הנוספת של ההליך אשר הנה פירעון החובות לנושים.
הגשת הבקשה להגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
יחיד שמרכז חייו ב- 6 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה היה בישראל רשאי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים אם חובותיו עולים על סך של 150,000 ש"ח . גורמים נוספים שרשאים בקשה למתן צו לפתיחת הליכים ביחס ליחיד הם נושים והיועץ המשפטי לממשלה, והאחרון, אם מצא שיש בהגשת הבקשה עניין לציבור.
כשהחובות אינם עולים על 150,000 ש"ח
במידה וחובותיו של היחיד אינם עולים על 150,000 ש"ח הבקשה תוגש לרשם ההוצאה לפועל ותתברר בפני רשם ברשות האכיפה והגביה.
כשהחובות עולים על 150,000 ש"ח
כשחובותיו של היחיד עולים על 150,000 ש"ח יש להגיש את הבקשה לממונה במחוז שבאזור שיפוטו מצויים נכסיו של היחיד או מקום עסקו. ואם אין מחוז מתאים בירושלים. לבקשה יש לצרף תצהיר , דו"ח וכתב ויתור על סודיות למסירת מידע.
הממונה רשאי לקבל מידע נוספים מגורמים שונים ולדרוש מידע נוסף מהחייב בטרם ייתן צו לפתיחת הליכים , ואם מצא שהתקיימו התנאים למתן צו לפתיחת הליכים ייתן הצו בתוך 30 ימים.
הצו לפתיחת הליכים הנו הצו המקביל לצו הכינוס הידוע כיום ולהבדיל מהמצב השורר כיום הצו ניתן על ידי הממונה ולא על ידי בית המשפט.
בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים
בשונה מהמצב הקיים כיום , המחוקק הסדיר במפורש פרוצדורה המאפשרת למי שרואה עצמו נפגע מצו פתיחת ההליכים להגיש בקשה לביטול הצו בתוך 45 ימים ממועד פרסום הצו .
ככל שמוגשת בקשה לביטול הצו, על בית המשפט לקבל החלטה אם לבטל הצו והוא רשאי הוא אף להתלות את תוקפו במעמד צד אחד עד לבירור הבקשה במעמד הצדדים.
אם התקבלה הבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות ואף בהוצאות לטובת אוצר המדינה אם שוכנע שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב.
תוצאות מתן הצו לפתיחת הליכים
בדומה לתוצאות מתן צו כינוס , גם במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע המחוקק את המצב שיחול עם מתן הצו לפתיחת הליכים ואלו התוצאות המרכזיות:
- נכסי קופת הנשייה ( שבעבר נקראה "קופת הכינוס" או "קופת פשיטת הרגל" ) יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות ההליך.
- לא יפרעו חובות העבר של היחיד אלא לפי הוראות החוק.
- יוקפאו ההליכים נגד היחיד וההגבלות במסגרת הליכי גביה שהוטלו עליו בטלות.
- לא יינתן נגד היחיד צו מאסר במקום קנס שהוטל על החייב במסגרת חוק העונשין בגין עבירות פליליות, והמשמעות שלא ניתן יהיה לכפות על מי שביצע עבירה לשלם קנס שהוטל עליו על ידי מאסרו.
- הממונה ימנה נאמן ליישום הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- תחל תקופת הביניים שבין מועד הצו לפתיחת הליכים לבין מועד הצו לשיקום כלכלי .
- הנאמן יחל בביצוע בדיקה שמטרתה לברר את מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו , דהיינו להסתבכותו בחובות.
- חל איסור על היחיד מלבצע פעולות הכרוכות בקבלת אשראי ללא אישור הממונה
- חלה חובה על יחיד המבצע עסקה או מבצע פעולות הכרוכות בקבלת אשראי לציין דבר היותו בהליך חדלות פירעון.
לשם השוואה, פקודת פשיטת הרגל קובעת שפעולת צו הכינוס הנה מינוי הכונס הרשמי הכונס של נכסי החייב ואיסור על נושים לפתוח בהליכים משפטיים נגד החייב. העניינים הנוספים מוסדרים במסגרת פקודת פשיטת הרגל ובמסגרת הפסיקה שהתפתחה, ולא באופן מוגדר, מובנה, וברור כפי שנעשה בחוק החדש.
תפקידיו של הנאמן
כאמור, עם מתן הצו לפתיחת הליכים ימונה על ידי הממונה נאמן שיהיה כפוף להוראותיו והנחיותיו של הממונה.
תפקידו של הנאמן הוא לגבש את התשתית העובדתית לצורך מתן צו לשיקומו של היחיד, לנהל את קופת הנשייה ולפעול ליישמו של הצו לשיקום כלכלי ולשם כך מוסמך הוא:
- להגיש בקשות למתן הוראות לבית המשפט.
- לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו.
- להכריע בתביעות החוב המוגשות על ידי הנושים.
- לכנס את נכסי קופת הנשייה ולנהל אותה.
- לממש את נכסי קופת הנשייה .
- לפקח על עמידתו של היחיד בהתחייבויותיו במסגרת ההליך.
- לחלק את כספי קופת הנשייה בין נושיו של היחיד.
- לתבוע בשם היחיד ולהתפשר בעניין גובה חובותיו של היחיד באישור הממונה.
לשם ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע ומסמכים מגורמים שונים.
במסגרת תפקידו מחויב הנאמן בהגשת דוחות תקופתיים לממונה לפחות אחת לשנה או בתדירות אחרת על פי דרישות הממונה. עם סיום בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מ- 9 חודשים ממועד מינוי על הנאמן להגיש דו"ח בדבר ממצאי בדיקתו ולמסור עותק ממנו ליחיד ולהודיע לנושים על הגשתו ולנושים וליחיד זכות למסור את התייחסותם לדו"ח.
במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים כיום, נעשה שימוש ב – 2 מונחים שונים להגדרת בעל התפקיד שמתמנה במסגרת ההליך , "מנהל מיוחד" ו-"נאמן". בעיין זה ראה הפוסט – נאמן בפשיטת רגל . ההבחנה בין מונחים אלו מתבטלת במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
תקופת הביניים
תקופת הביניים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנה התקופה שממועד מתן הצו לפתיחה בהליכים ועד למועד מתן הצו לשיקומו הכלכלי של היחיד.
במהלך תקופה זו נתון היחיד להגבלות שונות והמחוקק הגדיר מספר הגבלות שיחולו על היחיד :
- היחיד יהיה לקוח מוגבל לפי חוק שיקים ללא כיסוי .
- על היחיד תחול הגבלה מלחדש את דרכונו ויוטל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ.
- היחיד יוגבל מלעשות שימוש בכרטיסי חיוב למעט כרטיס חיוב מיידי או כרטיס כספומט למשיכת כספים.
- היחיד יוגבל מלהקים או מלהשתתף בהקמת תאגיד, ככל שהנאמן מצא שבהשתתפותו של היחיד בהקמה או השתתפות בתאגיד משום פגיעה בנושים או בצדדים שלישיים
הממונה רשאי להסיר את ההגבלות השונות לבקשת הנאמן או מיוזמתו או להתנות את הסרתם בתנאים.
הצעת הממונה למתן צו לשיקום כלכלי
בתוך 60 ימים ממועד הגשת דו"ח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן לממונה, על הממונה להגיש הצעה לשיקומו הכלכלי של היחיד לבית המשפט, וליידע בדבר ההצעה את והנושים. היחיד והנושים רשאים להגיב להצעת הממונה.
דו"ח ממצאי הבדיקה הנו הדו"ח שאמור להקביל לדו"ח המסכם המוגש כיום במסגרת הליכי פשיטת רגל ובעניין זה ראה : הדו"ח המסכם של המנהל המיוחד האם הוא חשוב ומהן משמעויותיו .
תשלומים עיתיים
במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מוסמך הנאמן לקצוב ליחיד במהלך תקופת הביניים דמי מחיה, ולקבוע כי היתרה שתוותר תועבר לנאמן כתשלומים עיתיים. גובה התשלום העיתי ניתן לשינוי על ידי בית המשפט.
ניהול עסק על ידי היחיד
הממונה רשאי להתיר ליחיד לנהל עסק במהלך תקופת הביניים ואף מוקנת לו סמכות להורות כי הנאמן ינהל את העסק במקום היחיד, אם שוכנע שהפעלת העסק על ידי הנאמן תשיא את שיעור החוב שיפרע .
הפרקטיקה הנוהגת כיום הנה כי לצורך קבלת היתר לניהול עסק, על החייב להגיש בקשה למתן היתר לניהול , וככל שבית המשפט יתיר לו לעשות כן הוא יהיה רשאי לנהל עסק. מידע נוסף על המצב דהיום ניתן לקרוא בפוסט : לנהל עסק בפשיטת רגל – האם זה אפשרי ?
בחוק החדש הסמכות למתן היתר לניהול עסק עוברת לממונה תוך שהמחוקק מתיר אף לממונה להחליט אם הנאמן ינהל את העסק במקום היחיד.
צו לשיקום כלכלי
לאחר קיום דיון בהצעת הממונה לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט תכנית לפירעון חובותיו של היחיד, ושיקומו הכלכלי ובצו לשיקומו הכלכלי של היחיד יקבע בית המשפט מספר קביעות:
- אם היחיד יקבל הפטר לאלתר אם לאו.
- גובה התשלום החודשי שישלם היחיד במסגרת תכנית הפירעון.
- הנכסים שיכללו בנכסי קופת הנשייה ואופן מימוש נכסי קופת הנשייה.
- ההגבלות שיחולו על היחיד.
- הוראות בדבר הכשרה ליחיד להתנהלות כלכלית נכונות.
- חובות שמהם לא יופטר היחיד.
חידוש בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שאינו קיים בחוק הקיים הנו הסמכות המוקנית לבית המשפט להורות ליחיד לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. במסגרת החוק החדש המחוקק מזה לא רק להביא לשחרורו של היחיד מנטל החובות אלא גם למנוע מהיחיד מלחזור על שגיאות עבר על ידי הכשרתו להתנהלות כלכלית נכונה.
הפטר לאלתר
בית המשפט רשאי לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי כושר השתכרותו נמוך מדמי המחיה שלו , אך הוא לא ייתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיימים לגביו התנאים שמצדיקים את הארכת תקופת הפירעון ליותר מ- 3 שנים.
בית המשפט רשאי לתת ליחיד הפטר לאלתר ולקבוע כי נכסי היחיד שיגיעו לידיו במהלך תקופה של 3 שנים ובמקרים חריגים, במהלך תקופה ארוכה יותר, יוקנו לקופת הנשייה.
חובת תשלומים
בית המשפט רשאי להטיל על היחיד חובת תשלומים לאחר מועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
תקופת חובת התשלומים הנה ככלל 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי , ואולם בית המשפט הנכבד רשאי לקבוע תקופה ארוכה או קצרה יותר בהתאם לנסיבות.
חוסר תום לב, אי מילוי התחייבויות היחיד בהליך, חוסר שיתוף פעולה מצד היחיד , הפרת הגבלות שהוטלו על היחיד , כשהחוב נובע מהזנחה חמורה מצד היחיד בניהול ענייניו הכלכליים, או כתוצאה מהתקשרות בעסקה משמעותית שידע היחיד שיש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בה – כל אלה ומצבים נוספים יכולים להוות עילות להארכת תקופת התשלומים מעבר ל- 3 שנים.
שינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי
בית המשפט רשאי בכל עת על פי בקשה לשנות את תנאי צו השיקום דהיינו , להאריך את תקופת התשלומים לקצרה, ואף לתת ליחיד הפטר לאלתר מחובותיו במידה והשתנות הנסיבות באופן המצדיק את שינוי התנאים.
בניגוד למצב השורר כיום , המרת התשלומים בתשלום חד פעמי אינה מותרת ועל מנת לעשות כן, יש להגיש בקשה לבית המשפט, ובית המשפט לא יאשר בקשה מסוג זה אלא אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום החד פעמי אינו מקופת הנשייה.
3 חודשים לפני תום תקופת התשלומים על הנאמן להגיש לממונה דו"ח לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים החלה עליו, וככל שהממונה ימצא כי היחיד לא עמד בתנאי צו השיקום יגיש בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי, ואם הגיש הממונה בקשה כזו , תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה לשינוי תנאי צו השיקום.
תחולת ההפטר וביטולו
ככלל ההפטר שיינתן ליחיד חל על חובות העבר שלא ניתן לפרוע מקופת הנשייה , והוא פוטר את היחיד בלבד מחובות אלו.
ההפטר אינו חל על סוגי החובות הבאים:
- תשלום עונשי.
- חוב שנוצר בדרך מרמה או נובע מגניבה או עבירת מין או אלימות חמורה על פי חוק זכויות נפגעי עבירה.
- חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
למרות שההפטר אינו חל על החובות מהסוגים שפורטו לעיל בית המשפט מוסמך לתת הפטר ליחיד מהחובות מהסוגים, שככלל אינם ברי הפטר בנסיבות מסוימות- ביחס לחובות הבאים:
- ריבית או קנס או תשלום בשל אי תשלום במועד של תשלום עונשי.
- חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
בית המשפט רשאי לבטל בכל עת הפטר שניתן, אם התגלו עובדות חדשות שיש בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים או אם היחיד הפר תנאי מהותי מהתנאים למתן צו לשיקום כלכלי או לא שיתף פעולה עם הנאמן.
קיימים עניינים נוספים ורבים המוסדרים במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמאמר זה אינו דן בהם, שכן מאמר זה התמקד בהליך הפרוצדורלי הרלוונטי לחייב יחיד ( שאינו תאגיד) המבקש לפנות להליך המקביל כיום לפשיטת רגל ומבקש לקבל הפטר מחובותיו.
נראה כי ישנו קושי להעריך, אם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקל או מקשה על חייבים, בהשוואה למצב המשפטי כיום , שכן מצד אחד נראה כי לחוק היבטים שונים שמטרתם לסייע לחייב להשתקם ולפתוח דף חדש, ומצד שני, החוק החדש מרחיב את הסמכויות הקיימות, מאציל סמכויות קיימות ומגדיר סמכויות חדשות, ומגדיר אותן באופן ברור יותר את אותן סמכויות, ואף מאפשר נקיטת יד קשה יותר כנגד חייבים שלא יעמדו בהתחייבויותיהם במסגרת ההליך.
