צו כינוס

צו  כינוס הנו צו שניתן על ידי בית המשפט בסמוך לתחילת  הליכי פשיטת הרגל להגנת נכסי החייב ובמסגרתו  מעכב בית המשפט את ההליכים המתנהלים כנגד החייב ומעביר  את  נכסי החייב לפיקוחו של בעל תפקיד המכונה הכונס הרשמי.

מטרתו של  צו הכינוס הנה  למנוע מהחייב מלהעלים או להבריח את נכסיו  וכן למנוע מהנושים  מלממש  נכסי החייב  לצורך גביית חוב פרטי שלהם על חשבונם של  נושים אחרים ובכך למנוע העדפת נושים ולהבטיח חלוקה הוגנת של נכסי החייב בהתאם לכללי הנשיה שנקבעו בחוק.

מבחינה מעשית , עם הינתן  צו הכינוס לא ניתן לפתוח לפתוח בהליכים כנגד חייב ללא אישורו של בית המשפט.

במסגרת  ההחלטה שניתנת במסגרת צו הכינוס שניתן נוהג   בית המשפט לקבוע גם את  צו התשלומים שעל החייב לעמוד  , דהיינו לקבוע את הסך החודשי שעל החייב לשלם לקופת הכינוס ממועד מתן הצו ואילך.

במסגרת צו הכינוס נוהג בית המשפט אף לקבוע תאריך לדיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל וכיום בעידן הרפורמה בדיון תידון גם שאלת הפטרו של החייב מחובותיו.

במסגרת צו הכינוס נוהג בית המשפט לתת  הוראות נוספות כדוגמת החלטות  בנוגע  להגבלות שונות המוטלות על החייב , הוראות  בדבר הפקדת דרכונו של החייב החייב ואף הוראות בדבר ביטול הליכי הוצל"פ  מסוימים כדוגמאת הגבלות ועיקולים וכן ניתנת הוראה בדבר מינוי מנהל מיוחד.

מתן צו הכינוס מעניק למעשה מעין מטריית הגנה  לחייב והיא מאפשרת לו להתנהל ביום יום מבלי שיהיה חשוף להליכי  גבייה  שונים ובכללם פקודות מאסר , עיקולים ומימושי נכסים.

מועד מתן צו הכינוס הנו מועד בעל משמעות באשר למצבים שונים הקשורים להליך פשיטת הרגל. על פי מועד מתן צו הכינוס יחסית למועד היווצרות החוב ניתן לקבוע אם ניתן או לא ניתן לצרף חוב כזה או אחר להליך פשיטת הרגל . כמו כן לפרק הזמן החולף ממועד צו הכינוס השפעה על היקף תביעות החוב המוגשות על ידי נושים שניתן לאשר ועל פרק הזמן המינימלי למתן הפטר לחייב.

סגור לתגובות.