משמעותה של פשיטת רגל ומאפייניו של הליך פשיטת רגל טיפוסי

הליכי פשיטת רגל ושלביהם השונים

פשיטת רגל הנה סטטוס משפטי שמהותו  הכרה בכך שפושט רגל אינו יכול לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.

הדרך שבה מתנהל הליך פשיטת הרגל טיפוס מבוססת  ונקבעת   על פי פקודת פשיטת הרגל המתווה למעשה את הכללים והפרוצדורות הנוגעות לניהול ההליך  והכרה  בחייב כפושט רגל תוך התייחסות למכלול החובות והזכויות של הנושים, החייב  וצדדי ג'  להליך פשיטת הרגל.

מעשה פשיטת רגל

עפ"י ההגדרה המשפטית חייב שעשה מעשה פשיטת רגל הנו חייב שביצע אחד מאלו :

  • ביצע מתנת מרמה או העברת ו/או העדפת מרמה.
  • בכוונה להתחמק מנושיו יצא את הארץ או נשאר בחו"ל או הוקיר את רגליו ממקום עסקו או מבית מגוריו או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה.
  • התבודד על מנת שנושיו לא יוכלו להתקשר עמו.
  • עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל.
  • הגיש בקשה לפשיטת רגל או הצהיר שאין הוא יכול לשלם את חובותיו.
  • הודיע לנושיו כי הפסיק או הוא עומד להפסיק לשלם את חובותיו.
  • לא מילא אחר הדרישות המפורטות במסגרת התראת פשיטת רגל.

כל אחד ואחד מן המעשים והמחדלים הנ"ל מהווה עילה לפתיחה בהליך פשיטת רגל על ידי חייב או נגד חייב.

מטרות הליך פשיטת רגל

מטרותיו העיקריות של הליך פשיטת רגל הן אלו :

  • לאפשר לחייב אשר אינו מסוגל לפרוע את חובותיו להסדיר את חובותיו ולהתחיל פרק חדש בחיים ללא חובות וללא רדיפת נושים וזאת במקום להותיר את  אותו חייב להתמודד עם חובות שאותם אין הוא מסוגל לפרוע וכדי למנוע התעמרות מיותרת בו ובמשפחתו הנחשפת גם היא באופן טבעי להליכי הגביה הננקטים נגדו.
  • לאפשר גביית חובות בדרך יעילה וכן חלוקה צודקת והוגנת של הון החייב  בין נושיו באופן שהנושים לא יקופחו וזאת בהתחשב בסוג החוב, אופיו של החוב ובהיקפו. חלוקת הונו של החייב בין הנושים נעשית על פי  הקריטריונים שהותוו בפקודת פשיטת הרגל לעניין סדרי עדיפויות בנשיה.

שלבי פשיטת הרגל

הליך פשיטת רגל  טיפוסי כולל מספרים שלבים מהותיים שונים כשהעיקריים  שביניהם הם אלו :

  • שלב הגשת הבקשה למתן צו פשיטת רגל- שלב זה של ההליך כולל דיווח מפורט של החייב אודות חובותיו, רכושו , הכנסותיו והוצאותיו כחלק מבקשה למתן צו פשיטת רגל המוגשת לכונס הרשמי טרם פתיחת תיק בית המשפט לצורך מתן תגובה לבקשה וקבלת אישור כנ"ר. בשלב זה של ההליך מתבצעת בחינה מדוקדקת של מצבו הכלכלי של החייב על ידי הכונס הרשמי לצורך גיבוש עמדתה ותגובה בדבר כניסתו של החייב להליך פשיטת הרגל ומתן צו כינוס נגדו.
  • שלב צו הכינוס – במסגרת צו הכינוס ניתן צו עיכוב הליכים כללי כנגד החייב וזאת על מנת למנוע נשייה בלתי מבוקרת של הנושים את החייב בשעה שבית המשפט הוא הגורם הדן בהסדרת כלל חובותיו של החייב. בשלב זה בהליך קובע בית המשפט את צו התשלומים שבו יהיה על החייב לעמוד במסגרת הליך פשיטת הרגל. התשלום החודשי במסגרת הליך פשיטת רגל משמש להזרמת הון שוטף על ידי החייב במהלך היותו בהליך פשיטת הרגל, כספים אלו מופקדים לקופת הכינוס שנפתח על שם החייב על ידי הכונס הרשמי והסך הנצבר מהווה חלק מההון הכולל לצורך הסדרת חובותיו של החייב.
  • שלב החקירה ומימוש נכסי החייב – במהלך פרק הזמן המתחיל במועד מתן צו לכינוס נכסי החייב ועד למועד הכרזתו פושט רגל מתבצעים על ידי הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד המתמנה על ידו פעולות שונות לצורך הבנת אופן הסתבכותו של החייב בחובות , מצבו הכלכלי השוטף , יכולותיו הכלכליות , היקף נכסיו ואם הועברו נכסים שלו על ידו לאחרים שלא כדין. במסגרת שלב זה בהליך פשיטת הרגל מוזמן החייב לחקירה לצורך איסוף מידע אודותיו . כמו כן מתבצעות פעולות לכינוס נכסיו של החייב על ידי מימוש נכסים שונים הניתנים למימוש על פי דין.
  • שלב הכרזת החייב כפושט רגל – במסגרת הליך פשיטת הרגל נקבע דיון . טרם למועד הדיון צפוי הכונס הרשמי או המנהל המיוחד אן נתמנה , להגיש דוחת מסכם אודות החייב , הסוקר את כל הנושאים הרלוונטיים והדוח אמור לגבש המלצה בנוגע להכרזתו של החייב כפושט רגל.
  • שלב ההפטר– במסגרת שלב זה בהליך פשיטת הרגל, וככל שהחייב עומד בתנאים לקבלת הפטר,  מקבל החייב הפטר  מחובותיו.
  • שלב חלוקת הדיבידנדים לנושים – לאחר שכל נכסיו של החייב מומשו והכספים הופקדו במלואם לקופת הכינוס , המנהל המיוחד או הכונס הרשמי במקרים המתאימים פועלים לחלוקת הכספים לנושים על ידי תשלום חלקם היחסי בחוב , תשלום זה מכונה בעגה המשפטית דיבידנד.

הבקשה לפשיטת רגל

מכיוון שהליך פשיטת הרגל נועד לשרת הן את הנושים ואת החייבים החוק קובע כי הליך פשיטת רגל יכול להיפתח, הן לבקשת נושה והן לבקשת חייב, תוך שהוא קובע קריטריונים שונים שעל נושה או חייב לעמוד בהם לצורך פתיחת הליך פשיטת הרגל.

באופן עקרוני בקשת נושה להכרזת חייב כפושט רגל תוגש כשהחוב אינו פחות מ- 65,885 ₪ ( סכום זה נכון ליום 11/1/12 והוא צמוד למדד).  המדובר בחוב קצוב ועל מעשה פשיטת הרגל להתבצע  במהלך 3 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

חייב יכול גם הוא לבקש את הכרזתו כפושט רגל אם חובותיו אינם פחותים מ- 13,177 ₪ ( סכום זה נכון ליום 11/1/12 והוא צמוד למדד )  , הוא הצהיר כי אין הוא מסוגל לשלם את חובותיו,  והוא צירף לבקשתו למתן צו פשיטת רגל  טפסים ומסמכים  הנדרשים עפ"י החוק.

יצוין רובם המכריע של הליכי פשיטת הרגל במדינת ישראל נפתחים, נכון למועד כתיבת שורות אלו,   על ידי חייבים ולא על ידי נושים,  שכן היתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל עבור חייבים הנם משמעותיים ויכולים לאפשר לו להיחלץ בסופו של יום מחובותיו. מנגד-  נושה הפותח בהליך פשיטת רגל נגד חייב צריך לקחת בחשבון שהוא אינו בהכרח נושהו היחידי של החייב וכי הוא יכול לפעול ולהתאמץ בהליך פשיטת הרגל ולמצוא עצמו חולק את הכספים שיתקבלו בהליך עם נושים נוספים.

צו כינוס

לאחר הגשת הבקשה למתן צו פשיטת רגל רשאי בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב , לקבוע את שיעור התשלומים החודשיים (תשלומים עיתיים) שבהם על החייב לעמוד וכן לזמן את הצדדים להליך לדיון.

משמעותו של צו כינוס היא , בין היתר, כי לא ניתן לפעול כנגד החייב ללא אישורו של בית המשפט. בשלב מתן צו הכינוס נוהג בית המשפט לתת צו לעיכוב הליכים כנגד החייב . על החייב חלה חובה להמציא  את צו הכינוס לנושיו בדואר רשום עם אישור מסירה.

יצוין בהקשר זה כי בהתאם לחוק אין בצו הכינוס כדי לפגוע בנושה מובטח מלממש את ערובתו ומשמעות הדבר כי נושה מובטח רשאי לממש את הנכס המשועבד לטובתו גם במצב בו ישנו צו לכינוס נכסי החייב.

חקירת החייב

במסגרת הליך פשיטת הרגל על הכונס הרשמי  או המנהל המיוחד לערוך חקירה מקפת בענייניו של החייב ובמסגרת תפקידו מוסמך הוא לדרוש מידע או מסמך מכל אדם ו/או גורם שיש לו יסוד סביר להניח שהמידע או המסמך מצוי ברשותו.

 הכונס הרשמי או המנהל המיוחד רשאים לזמן את החייב לחקירה. בתום החקירה ובטרם הדיון שנקבע על הכונס הרשמי / המנהל המיוחד להגיש דוח מסכם מטעמו לבית המשפט ובמסגרתה להתייחס לנסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב , מצבו הנוכחי , נכסיו ויכולותיו הכלכליות ולתת את עמדתו בדבר הכרזת החייב כפושט רגל ומתן הפטר לחייב.

במסגרת תפקידו רשאי הכונס הרשמי לבקש ולקבל צו בית משפט המורה לתאגיד בנקאי או לרשויות המס לגלות מידע בעניינו של החייב.

בית המשפט  הדן בהליך פשיטת רגל רשאי לחקור כל אדם בשבועה בפניו או שלא בפניו בענייניו של החייב לרבות עסקיו ונכסיו ולתת צו המורה לנחקר לשלם כסף או למסור נכס באופן ובתנאים שבית המשפט ימצא לנכון.

הכונס הרשמי מוסמך על פי החוק למנות מנהל מיוחד לצורך ביצוע פעולות כאלו ואחרות בענייניו של החייב אשר מחויב מצידו לתת ערובה לביצוע תפקידו ולהגיש דוחות בהתאם להנחיות הכונס הרשמי ובית המשפט.

הסדר פשרה או הסדר נושים

בכל שלב בהליך ואף לפני מועד מתן צו הכינוס רשאי החייב להציע הצעה להסדרת חובותיו ובית המשפט רשאי לקבלה או לדחותה. במסגרת הסדר הפשרה מתקבלת עמדת הנושים ועמדת הכונס הרשמי אשר רשאים להסכים להצעה או לבקש לדחותה.

עקרונית , קיימים 2 סוגים של הסדרי פשרה. הסדר פשרה  מסוג אחד המכונה    "הסדר פשרה לפני צו כינוס " הנו הסדר פשרה שניתן להגיע אליו ככל שטרם ניתן כנגד החייב צו כינוס ואילו הסדר הפשרה האחר המכונה " הסדר פשרה לאחר צו כינוס " הנו הסדר פשרה בעל מאפיינים אחרים שניתן להגיע אליו רק לאחר שניתן צו כינוס.

יצוין בהקשר בזה כי כל פשרה או הסדר,  גם אם אושר על ידי בית המשפט,  לא יחול לגבי נושה שלא הסכים לה ושהחייב לא היה נפטר ממנה על פי החוק במסגרת  הפטר בפשיטת רגל.

הכרזת פשיטת רגל

בית המשפט המתבקש על ידי נושה או חייב להכריז על חייב כפושט רגל רשאי לקבל הבקשה להכרזת פשיטת רגל או לדחותה אם שוכנע שהבקשה הוגשה שלא בתום לב , במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.

בשלב זה רשאי בית המשפט לתת חייב הפטר לאלתר לחייב עם שוכנע כי אין בניהול הליך פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים ובלבד שחלפו למעלה מ- 6 חודשים ממועד מתן צו הכינוס.

משהוכרז החייב כפושט רגל מוקנים נכסיו  לנאמן וניתנים לחלוקה בין נושי החייב.

הגבלות חייב במסגרת פשיטת רגל

משמוכרז החייב בצו פשיטת רגל מוטלות על החייב הגבלות שונות החלות עליו כל עוד מצוי הוא בהליך פשיטת רגל ולהלן ההגבלות:

  • החייב יהיה לקוח מוגבל כמשמעות מונח זה בחוק שיקים ללא כיסוי
  • החייב לא יכול לעשות שימוש בעצמו או באמצעות אחר בכרטיס חיוב ללא אישור בית המשפט והנאמן רשאי להורות למנפיק כרטיס האשראי לסיים את התקשרותו עם החייב.
  • החייב אינו רשאי לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד , במישרין או בעקיפין , ללא אישורו של בית המשפט.
  • החייב אינו יכול לצאת את הארץ היות וניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו.

הפטר

בית המשפט רשאי לתת צו , לבקשת החייב או לבקשת הכונס הרשמי , הפוטר את החייב מחובותיו ולשם כך יש להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו הפטר.

משמעות צו ההפטר היא כי החייב פטור מכל חוב אשר הנו בגדר חוב בר תביעה בפשיטת רגל. סוגי חובות שלא ניתן להפטיר חייב מהם הנם חובות  הנובעים מקנס או מהתחייבות להימנע מביצוע עבירה או חוב שהחייב השיג ויתור עליו במרמה או חוב בגין חבות לפי פסק דין בתובענת מזונות.

על מנת למנוע ניצול שימוש לרעה בצו הפטר נקבע בחוק כי בית המשפט רשאי שלא לתת לחייב הפטר או להתלות את ההפטר או להתנותו בתנאים במצבים שונים ובין היתר, במצבים הבאים:

  • במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב ובמטרה לנצל את הליך  פשיטת הרגל.
  • פושט הרגל לא ניהל כיאות וכמקובל פנקסים המראים במידה מספקת את פעולותיו הכספיות ב- 3 השנים שקדמו לפשיטת הרגל שלו .
  • החייב ביצע העדפת נושים שלא כדין במהלך 3 החודשים שקדמו למועד צו הכינוס.
  • פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו חסר עד כדי אי עמידה בהתחייבויותיו.

סגור לתגובות.