מזונות בפשיטת רגל

מזונות ופשיטת רגל

נושא דמי המזונות בהם חייב פושט רגל במסגרת הליכי פשיטת רגל שונה בהתייחסותה בהשוואה לחובות אחרים. מזונות מהווים למעשה תשלום חודשי המשולם ע"י החייב  למי שזכאי למזונות ( מזונות ילדים ו/או מזונות אישה) ומטרתם של דמי המזונות הנם  להבטיח את קיומו ומחייתו של מי שזכאי לדמי המזונות.

היות והמזונות שנפסקים משמשים לצורך קיומם של התלויים בחייב ובלעדיהם עומד קיומם של התלויים בחייב בסיכון קבע המחוקק כללים יחודיים הנוגעים לאופן שבו יגבו מזונות מחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל.

על מנת להבין את המצב המשפטי המתייחס למזונות וחוב מזונות במסגרת פשיטת רגל יש צורך להתייחס ולהפריד בין שני  מצבים משפטיים שונים אשר יפורטו להלן:

חוב מזונות שנוצר לפני מועד צו הכינוס כנגד החייב

מצב זה מתייחס לחוב מזונות על פי פסק דין למזונות שנוצר ו/או הצטבר לפני מועד מתן צו הכינוס כנגד  החייב. במצב זה חוב המזונות הנו חוב בר תביעה בפשיטת רגל  ויש צורך להגיש תביעת חוב ובמסגרתה יש לתבוע את חוב המזונות שהצטבר עד למועד מתן צו הכינוס.

חוב מזונות שהצטבר לפני מועד צו הכינוס הנו חוב בדין קדימה והמשמעות היא כי חוב זה נהנה מקדימה על פני  חובות אחרים, דהיינו  לחוב זה יש עדיפות ביחס לנושים אחרים,  במסגרת שלב חלוקת נכסי החייב בין נושיו.

חוב מזונות אינו חוב בר הפטר, אלא במקרים חריגים בלבד,  ומשמעות הדבר כי גם לאחר הפטרתו של החייב מחובותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל יהיה מחויב הוא לפרוע את חוב המזונות שצבר.

מזונות שוטפים על פי פסק דין למזונות שמועד תשלומם הוא לאחר מועד צו הכינוס

באשר למזונות שוטפים על פי פסק דין למזונות הדרך לקבלתם מפושט הרגל הנה באמצעות הגשת בקשה לקציבת מזונות בבית המשפט וזאת לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל .

בית המשפט הדן בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל אשר מוגשת בפניו בקשה מסוג זה מבקש לרוב את תגובת הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד ולאחר שבחן את עמדות הצדדים ואיזן בין  האינטרסים הלגיטימיים המנוגדים  של הנושים , החייב וכן  הזכאי למזונות קוצב הוא את מזונות החייב וקובע למעשה את הסך החודשי השוטף שישלם החייב למזונות ילדיו ו/או אשתו.

ככל שהחייב הגם שנקצבו המזונות לא משלם את הסך שהוקצב, ניתן לפעול נגדו לגביית הסך שהוקצב ובגבולות הסך שהוקצב באמצעות מערכת האכיפה בהוצאה לפועל .

לרוב הסכום שקוצב בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל למזונות הנו נמוך מהסך שנקבע למזונות בבית המשפט לענייני משפחה ( או בבית דין דתי אחר) ,שכן בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה גובה המזונות נקבע בהתאם לכללים שהתוו במסגרת דיני המשפחה כשעקרון טובת הילד עומד לנגד עיניו של בית המשפט, הרי שלנגד עיני השופט בבית המשפט הדן בענייני פשיטת הרגל של החייב עומדים מספר צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים ומטרות מנוגדות ויש לתת לאינטרסים המנוגדים של כל הגורמים המשקל הראוי תוך ראיית מטרותיו של  הליך פשיטת הרגל.

שוב יודגש כי גם אם בית המשפט קצב לזכאי למזונות סך הנמוך מהסך שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה ( או בית הדין הדתי) הרי שההפרש שבין הסך שפסק בית המשפט לענייני משפחה לבין הסך שהוקצב לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל אינו בר הפטר והחייב ימצא עצמו מתמודד עם פירעון היתרה גם לאחר שהופטר מחובותיו .

גישתו של בית המשפט הדן בענייני פשיטת רגל הנה , בין היתר, גישה שיקומית שמאפשרת לחייב להסדיר את חובותיו לנושיו ולצאת לדרך חדשה תוך מתן משקל ראוי לזכויות הנושים ותוך התחשבות בזכויות צדדי ג' כדוגמאת הזכאי למזונות ועל כן פוסק הוא לעתים סכום שאינו תואם את פסק הדין למזונות שמחזיק מי שזכאי למזנות.

יצוין בהקשר זה כי ככל שהזכאי למזונות לא מחזיק בפסק דין למזונות עליו להגיש תחילה תביעת מזונות לקבל פסק דין לטובתו  ולאחר שיפסקו מזונותיו על ידי בית המשפט לבקש הקצבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה  כאמור לעיל.

סגור לתגובות.