הפטר בפשיטת רגל למחיקת חובות עבר

הפטר למחיקת חובות עבר

הפטר הנו אקט שיפוטי הקובע כי חייב בפשיטת רגל פטור מחובותיו . אחת ממטרותיו של הליך פשיטת רגל הנה לאפשר לחייב שנקלע לחובות להסדיר את חובותיו  ולהיפטר מהחובה לפרוע אותם. קבלת צו הפטר מחובות מאפשרת לחייב שהסתבך בחובות לפתוח דף חדש ולהתחיל חיים חדשים ללא חובות מעיקים וללא נושים הרודפים אותו ומעיקים עליו ועל בני משפחתו.

לאחר קבלת צו ההפטר ייסגרו כל תיקי ההוצאה לפועל בגין חובות שהחייב הופטר מהם, יבוטלו ההליכים שננקטו במסגרתם ויוסרו המגבלות שהוטלו על החייב במסגרתם. בנוסף, במרבית המקרים בית המשפט הדן בהליכי פשיטת הרגל בהם פתח החייב יסיר את ההגבלות שהוטלו על ידו במסגרת הליכי פשיטת הרגל ובכלל זה את צו עיכוב היציאה מן הארץ והאיסורים השונים שהוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל יבוטלו.

 הפטר והתכליות המנוגדות של הליך פשיטת רגל

בתי המשפט בבואם לדון בבקשת הפטר מנסים לאזן בין 2 התכליות המנוגדות של הליך פשיטת הרגל אשר הנם מחד , כינוס נכסי החייב ומכירתם בדרך זולה,  יעילה ושוויונית ומאידך, לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואין הוא מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש ולהתחיל חיים חדשים ללא חובות. ( ראה  בעניין זה פסק הדין שניתן  בע"א 6021/06).

בבואו לתת הפטר לחייב על בית המשפט לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הנושים אשר יש להם זכות קניינית לקבל את המגיע להם מהחייב ובין זכות החייב להשתקם ולפתוח דף חדש בחיים ללא חובות.

מי רשאי לבקש הפטר

כל חייב בהליכי פשיטת רגל רשאי להגיש לבקש לקבלת הפטר ובנסיבות המתאימות יינתן לו הפטר. כיום , בעידן הרפורמה בתחום פשיטת הרגל סוגיית ההפטר צפויה להידון במסגרת הדיון שנקבע בבקשתו של החייב למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל והחייב אינו צריך לבקש מיוזמתו  הפטר.

ביחס לתיקי פשיטת רגל שנפתחו לפני תחילת תקופת הרפורמה בפשיטת רגל במרבית המקרים יוזם הבקשה להפטר הנו החייב בעצמו,  כשראוי לציין בהקשר זה כי בפקודת פשיטת הרגל מוקנת סמכות לכונס הרשמי להגיש בקשה להפטרת חייב כשהוא סבור שאין בהמשך ניהול הליכי פשיטת הרגל להביא תועלת לנושים ובמקרים המתאימים הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד מטעמו אף ממליצים מיוזמתם על מתן הפטר לחייב.

 גורמים המשפיעים על מתן הפטר

במסגרת שלב ההפטר  בית המשפט בוחן גורמים שונים הרלוונטיים לשאלת ההפטר וביניהם את הנסיבות שבהם נוצרו חובות החייב, מידת תום הלב של החייב ביצירת חובותיו, מידת תום הלב של החייב בקיום התחייבויותיו  השונות במסגרת הליכי  פשיטת הרגל, נכסיו של החייב וכושר השתכרותו.

בנוסף,  במסגרת בקשת החייב למתן צו הפטר בוחן בית המשפט  נתונים  נוספים ובין היתר, את גילו של החייב, מצבו הרפואי והנפשי , מצבו המשפחתי, מצבו הכלכלי הנוכחי  ומידת היכולת שלו לפרוע את חובותיו.

כך,  למשל,  לחייב בעל פוטנציאל רב יותר להעשיר את קופת פשיטת הרגל  בהשוואה לאחרים יכול להיות קשה, ארוך ומכביד יותר לסיים את הליכי פשיטת הרגל בהפטר בהשוואה לחייב מבוגר ונטול כושר השתכרות או בעל כושר השתכרות נמוך.

בית המשפט הדן בבקשה להפטר בוחן גם את היקף חובות החייב ומבנה החובות. כך, למשל, מחייב בעל כושר השתכרות  בעל חובות בדין קדימה בהיקף גדול יידרש להעשיר את קופת פשיטת הרגל באופן שניתן יהיה לסלק את החובות בדין קדימה וגם יישאר מספיק כסף לנושים הרגילים. לחילופין , כשחובותיו של החייב בדין קדימה גבוהים  או חובותיו בכלל בהיקף גבוה והחייב נטול כושר השתכרות,  יתכן והמשך ניהול ההליכים לא יביא תועלת לנושים והמצב שייווצר יצדיק מתן הפטר לאלתר לחייב.

פרק הזמן עד לסיום הליך פשיטת הרגל בהפטר אינו מוגדר בחוק ומשתנה ממקרה למקרה . כיום, בעידן הרפורמה בפשיטת רגל, נהוג להגדיר את תקופת היות החייב בהליך פשיטת הרגל במשך 54 חודשים  החל ממועד צו הכינוס ואולם ,  פרק זמן זה  לשהות החייב בהליך  אינו קשיח  ובית המשפט רשאי להאריך או לקצר את התקופה בהתאם לנסיבות המקרה.

בבואו להחליט אם לתת לחייב הפטר מחובותיו בוחן בית המשפט את עמדת המנהל המיוחד, עמדת הנושים המתנגדים להליך, עמדתם של צדדי ג' , עמדתו של הכנ"ר ואת מצבו של החייב ומידת זכאותו  של החייב לקבל הפטר על בסיס התנהלותו בכל הקשור ליצירת חובותיו והתנהלותו בהליך פשיטת הרגל  עצמו.

מקרים שבהם יסתייג בית המשפט ממתן צו הפטר

פקודת פשיטת הרגל קובעת מצבים ומקרים שבהם בית המשפט לא ייתן הפטר לפושט רגל או יתנה ההפטר בתנאים או יתלה את ההפטר לתקופה מסוימת . מקרים אלו חלים במצבים שבהם נהג החייב שלא כדין בעניינים הקשורים ביצירת חובותיו ואלו המצבים :

  • במסגרת הליכי פשיטת  הרגל ניצל החייב את הליכי פשיטת הרגל לרעה
  • פושט הרגל נהג בפזרנות או ביצע עסקאות נמהרות ותרם בכך לפשיטת הרגל שלו.
  • פשוט הרגל הזניח את עסקיו.
  • פושט הרגל הימר וגרם בכך ליצירה או החמרה בהיקף חובותיו.
  • פושט הרגל ביצע העדפת נושים אסורה במהלך 3 החודשים שקדמו למועד צו הכינוס.
  • פושט הרגל גרם להוצאות מיותרות על ידי ניהול הליכים תוך הצגת הגנה קנטרנית.
  • פשוט הרגל  ביצע העברת מרמה האסורה על פי דין.

ראוי לציי בהקשר זה כי ההפטר חל , אם בכלל , חל רק על חובות שנוצרו לפני מועד צו הכינוס ולא על חובות שייצר החייב במהלך תקופת היותו בהליך פשיטת רגל.

עוד יש לציין כי חייב שהוכרז פושט רגל וקיבל הפטר לא יוכל לקבל הפטר נוסף בתוך 5 שנים מהמועד בו קיבל את ההפטר הקודם.

 הדיון בבקשה לצו הפטר

מלבד הנושים שרשאים להגיב לבקשה גם לכונס הרשמי ולמנהל המיוחד מעמד והם  אמורים להגיב ולהביע את עמדתם בשאלת ההפטר ובכלל זה להמליץ לדחות הבקשה ולבטל את הליכי פשיטת הרגל, לתת לחייב הפטר לאלתר או להתנות את מתן ההפטר בתנאים.

באשר לחייב שפתח בהליך פשיטת רגל לאחר תחילת תקופת הרפורמה וככל שהמנהל המיוחד אינו סבור שיש לבטל את הליכי פשיטת הרגל או לתת לחייב הפטר לאלתר יגבש המנהל המיוחד תכנית להעשרת קופת פשיטת הרגל אשר מכונה תכנית פירעון . המדובר בתכנית אשר  הנה לרוב תכנית תשלומים שעם סיומה יזכה החייב להפטר מחובותיו.

הליך ההפטר הנו הליך ציבורי במהותו . כל נושה אמור לקבל הודעה בדבר בקשתו של החייב להפטר ומועד הדיון שנקבע לדיון בבקשה ולכל נושה יש זכות להתנגד לבקשה. הדיון בבקשת החייב להפטר מסתיים בהכרעה של בית המשפט בבקשה.  בית המשפט רשאי להחליט אם להפטיר את החייב מחובותיו וההפטר יכול שהיה מוחלט, מותלה או מותנה בהתקיימותם של תנאים שונים לרבות תשלום סך נוסף לקופת הכינוס שנפתחה על שם החייב תוך פרק זמן מוגדר כתנאי להפטרתו מחובותיו.

צו הפטר מוחלט הנו צו הפטר סופי שלמעשה פוטר את החייב מחובותיו ללא תנאים. צו הפטר מותנה הנו צו הפטר המותנה בכך שיתקיימו תנאים מסוים כמו למשל תשלום של סך כספי לקופת הכינוס לטובת נושיו של החייב.

עם מתן צו ההפטר רשאי בית המשפט לבטל את הגבלות פשיטת רגל השונות שהוטלו על החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל לרבות ההגבלה בבנק ישראל וההגבלה על יציאת החייב את הארץ.

 תחולתו של הפטר

צו הפטר פוטר  את החייב מכל החובות אשר הנם חובות ברי תביעה אך ישנם סוגים מסוימים של חובות שצו ההפטר אינו חל עליהם ומשמעות הדבר היא כי החייב לא יהיה פטור מהם כשיקבל הפטר. אלו סוגי החובות שאין מהם הפטר:

  • חוב שנוצר על ידי החייב במרמה.
  • חוב שפושט הרגל השיג ויתור עליו במרמה.
  • חוב למדינה בשל קנס.
  • חוב המגיע למדינה בשל התחייבות החייב להימנע מביצוע עבירה.
  • חוב של החייב לפי פסק דין בתובענה למזונות ( יוער בהקשר זה כי בהתאם לפסק הדין  בעניין  קצקה יוסף – במקרים נדירים וקיצוניים כדוגמאת המקרה שבפסק דין זה  יופטר החייב גם מחוב המזונות )

חובותיו של פושט רגל שקיבל הפטר

פושט רגל שקיבל הפטר חייב לסייע לכונס הרשמי למנהל המיוחד לממש את  נכסיו חלוקת הנכסים בין הנושים. פושט רגל שאינו מקיים או מתחמק ממילוי חובה זו עלול להביא לביטול צו ההפטר שניתן על ידי בית המשפט.

הפטר  מחובות בפשיטת רגל היה במשך שנים רבות אקט שיפוטי ייחודי הניתן במסגרת הליכי פשיטת רגל בלבד. כיום בעקבות תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל ( הוראת שעה) ניתן לקבל הפטר גם בהוצאה לפועל בתנאים מסוימים כשהכוונה היא בעיקר לחייבים נטולי רכוש אשר הוכרזו חייבים מוגבלים באמצעים ועמדו במשך התקופה שהוגדרה בתשלומים החודשיים ושהיקף חובותיהם אינו עולה על 800,000 ש"ח .

סגור לתגובות.