איחוד תיקים כדרך להסדרת חובות בהוצאה לפועל

איחוד תיקים בהוצאה לפועל

איחוד תיקים בהוצאה לפועל מהווה דרך משפטית מוכרת להסדרת מרוכזת של חובות בהוצאה לפועל. במסגרת איחוד תיקים נפתח תיק איחוד שבמסגרתו מנוהל איחוד התיקים כשלטובת תיק זה משלם החייב  תשלום החודשי קבוע . הסכומים המשולמים לתיק האיחוד מחולקים לזוכים תיקי ההוצאה לפועל הכלולים באיחוד התיקים.

חייב הנכנס למתווה של איחוד תיקים משלם למעשה תשלום חודשי אחד לתיק אחד ובכך הוא מסדיר את כלל חובותיו הכלולים באיחוד התיקים באופן מרוכז וזאת מבלי להידרש לעמוד בדרישות השונות במסגרת תיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שנפתחו נגדו.

במסגרת מאמר זה יסקר הליך איחוד התיקים על שלביו השונים, משמעויותיו בעבור החייב, יתרונותיו וחסרונותיו בהשוואה למסלול פשיטת רגל.

החסרונות באיחוד תיקים

לצורך הגדרת החסרונות של מסלול איחוד תיקים יש להשוות את הסדרת חובות בשיטה זו להסדרת חובות במסלול של הליך פשיטת רגל.

שלא כמו במסגרת הליך פשיטת רגל המהווה כלי להסדרת מרוכזת של רוב סוגי החובות במסגרת איחוד תיקים הליך הסדרת החובות מתייחס אך ורק לתיקי הוצאה לפועל שאינם תיקי מזונות , תיקים שאינם תיקים כספיים ותיקי הוצאה לפועל שהועברו לבירור משפטי על פי סעיף 81א(ג).

במילים פשוטות איחוד תיקים כולל תיקי הוצאה לפועל מסוגים מסוימים בלבד ואינו כולל חובות אחרים שאינם נגבים במסגרת ההוצאה לפועל  כמו קנסות וחובות מס.

חובות שאינם כלולים באיחוד התיקים הנם:

  • תיקי הוצל"פ לגביית מזונות
  • תיקי הוצל"פ שהועבו לבירור משפטי לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל
  • תיקי הוצל"פ שאינם תיקים כספיים כמו למשל תיקי הוצאה לפועל לביצוע משכנתא או משכון
  • תביעות בית משפט בעניינים כספיים
  • חובות שלא נגבים באמצעות הליכי הוצאה לפועל , כמו חובות הנגבים  על פי פקודת המסים (גביה)

להבדיל מהליך פשיטת רגל המאפשר הסדרת קשת רחבה יותר של סוגי חובות במסגרת איחוד תיקים לא יזכה החייב בשלב כלשהו להפטר שמשמעותו מחיקת חובות ויצטרך לפרוע את כל החוב הכלול במסגרת איחוד התיקים.

כך, למשל, פנסיונר ללא נכסים המתקיים מקצת זקנה של הביטוח הלאומי ומצוי באיחוד תיקים כשהיקף חובותיו מגיעה לכדי 500,000 ש"ח עלול להישאר חייב כל ימי חייו ולעולם לא להיפטר מחובו.

היתרונות של איחוד תיקים

יתרון מרכזי של איחוד תיקים על פני הליך פשיטת רגל הוא כי כי הוא מאפשר הסדרה של חובות בהיקפים קטנים יחסית שאינם מאפשרים ומצדיקים הסדרה באמצעות הליך פשיטת רגל.

יתרון נוסף הקיים במסגרת איחוד תיקים עבור החייב הוא כי קיים פיקוח הדוק פחות על התנהלותו של  החייב. שלא כמו במסגרת הליכי פשיטת רגל שבהם מחויב החייב לדיווחים שוטפים אודות מצבו הכלכלי ולשיתוף פעולה לצורך חקירתו במסגרת איחוד תיקים אין חובת דיווח שוטפת ואין מנהל מיוחד שמפקח על התנהלות החייב.

איחוד תיקים עם הגבלות ואיחוד תיקים  עם מעט הגבלות

איחוד תיקים יכול להתנהל בשתי גרסאות שונות – עם הגבלות רבות או עם מעט הגבלות והגרסה שבה יתנהל איחוד התיקים תלויה בדרך המשפטית שבחר החייב ליזום לצורך כניסה לאיחוד התיקים.

איחוד תיקים עם מעט הגבלות

איחוד תיקים  הכולל הגבלות פחות מוגש על פי  פרק ז3לחוק ההוצאה לפועל וכדי ליישמו יש להגיש בקשה לאיחוד תיקים מנומקת  ומפורטת.

בקשה לאיחוד תיקים על פי סעיף 74ב לחוק ההוצאה לפועל ולפי פרק ז3 לחוק חייבת להיתמך בתצהיר ובמסגרתה על החייב לתת מידע מפורט אודות נכסיו במשך 5 השנים שקדמו למועד הגשת בקשתו לאיחוד תיקים וכן מידע אודות  חובותיו .

תנאי לדיון בבקשה לאיחוד תיקים המוגשת  על פי פרק ז3 לחוק ההוצאה לפועל הוא כי החייב שילם במועד הגשת הבקשה 3% מיתרת החובות התלויים ועומדים כנגדו והמשיך לשלם לאחר מכן מידי חודש 3% מכלל חובותיו.

החלטה בבקשה לאיחוד תיקים על פי פרק ז3לחוק ההוצאה לפועל תינתן אם רשם ההוצאה לפועל השתכנע כי החייב יוכל לפרוע את החובות התלויים ועומדים בתוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א) או  מטעמים מיוחדים ואם הסכימו לכך הזוכים בתוך פרק זמן ארוך יותר.

במסגרת איחוד תיקים מהסוג הנ"ל יוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב. כמו כן רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על הטלת עיקולי נכסים.

איחוד תיקים עם הגבלות

איחוד תיקים עם הגבלות נעשה במסגרת בקשת חייב למתן צו תשלומים לפי פרק ז1 לחוק ההוצאה לפועל ומכוח סעיף 69ו(א) לחוק זה . חייב המגיש בקשה לקביעת צו תשלומים ומבקש לפרוס את חובו על פני תקופה ארוכה מהתקופה הקבועה בחוק יוכרז כחייב מוגבל באמצעים ויינתן צו לאיחוד תיקיו וזאת אם השתכנע רשם ההוצאה לפועל כי החייב הוא אכן חייב מוגבל באמצעים.

על חייב שנכנס לאיחוד תיקים על פי פרק ז1 לחוק ההוצאה לפועל יחולו הגבלות שונות כדלקמן :

  • יציאתו של החייב מן הארץ תעוכב
  • החייב יוכרז כלקוח מוגבל כמשמעות מונח זה בחוק שיקים ללא כיסוי
  • החייב יוגבל מלעשות שימו בכרטיסי חיוב
  • החייב יהיה מוגבל מלייסד תאגיד או לשמש בעל עניין בתאגיד
  • פרטיו של החייב ירשמו במרשם חייבים מוגבלים באמצעים

לצורך הגשת בקשה למתן צו תשלומים והכרזת חייב מוגבל באמצעים על החייב להגיש בקשה מפורטת ומנומקת הנתמכת בתצהיר , כתב ויתור על סודיות והצהרה. כמו כן על החייב למסור את בקשתו לזוכה.

במסגרת הדיון בקשת החייב ועד לבדיקת יכולתו הכלכלית רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו ביניים אשר הנו צו תשלומים זמני עד לקביעת יכולתו הכלכלית של החייב ועם סיום הבדיקה יוכרז החייב כחייב מוגבל באמצעים.

 

 

 

 

 

 

סגור לתגובות.