פשיטת רגל והסדרי חובות – אתר מקיף להליכי פשיטת רגל וחובות בכלל

הליכי פשיטת רגל

הליכי פשיטת רגל הפכו לפופולריים בשנים האחרונות. חייבים רבים מוצאם עצמם נאלצים להתמודד עם חובות רבים, לעתים בהיקף גדול  וכן עם מספר רב של נושים המתדפקים לפתחם ודורשים מהם את המגיע להם.

במקרים רבים אותם נושים פותחים נגד החייבים בהליכי הוצאה לפועל דורסניים שמאלצים את אותם חייבים להתמודד באופן יומיומי עם עיקולים, מאסרים, הגבלות שונות כגון הגבלות על חידוש רישיון הנהיגה וחידוש דרכון, זימונים לחקירת יכולת, זימונים בצווי הבאה וכן עם הליכים נוספים המקשים על חייהם , מגבילים את ההתנהלות היומיומית וכל מטרתם היא להביא לגביית החובות באמצעות הפעלת לחצים, איסוף מידע ובאמצעות מימוש נכסים.

הליכי הגבייה, הננקטים לעתים על ידי יותר מנושה אחד, משבשים את חייהם של החייבים ומקשים עליהם לנהל את חייהם. חשבון הבנק שלהם מוגבל או מעוקל, קבלני הוצאה לפועל מתדפקים על דלתותיהם, משכורותיהם מעוקלים, הם נחשפים לשיחות טלפוניות טורדניות, שמטרתן גבייה, הם מקבלים זימונים לחקירות יכולת וצווי הבאה ומוצאים עצמם עוסקים בהישרדות והתחמקות מנושים.

על כן אין זה מפתיע שחייבים רבים בוחרים להסדיר בדרך כלשהי את חובם והאחת הדרכים הפופולריות היא באמצעות פניה להליכי פשיטת רגל. הליכי פשיטת הרגל מספקים לחייב פתרון אפקטיבי להסדרת החובות הכולל " מטריית הגנה" מפני הנושים בדמות צו לעיכוב הליכים כללי נגדם, שמאפשר להם לנהל את חייהם, ללא חשיפה להליכי גבייה  והתמודדות עם ההוצאה לפועל כשגולת הכותרת בעבורם במסגרת הליכי פשיטת הרגל הנה מחיקת חובותיהם על ידי בית המשפט באמצעות צו הפטר המשחרר אותם מכל חוב בר תביעה בהליך פשיטת רגל.

במסגרת הליכי פשיטת הרגל משימת הסדרת חובות החייב נמסרת לבית המשפט אשר מבצע בדיקה מעמיקה בדבר מצבו הכלכלי של החייב לרבות נכסיו והתחייבויותיו וכן הכנסותיו השוטפות של החייב אל מול הוצאותיו ולאחר מכן  מבצע הסדרה כוללת  של חובות החייב, וזאת בהתחשב במצבו הכלכלי וסוציו-אקונומי על ידי קביעת צו חיוב בתשלומים חודשיים ועל ידי מימוש נכסיו של החייב וזכויותיו לטובת נושיו. ניהול הליכי פשיטת רגל מאפשר לחייב שהסתבך בחובת למחוק חלק מסוים, ולעתים חלק ניכר מחובותיו, ולקבל פטור משפטי וחוקי מלא מתשלומם של אותם חובות ולמעשה, הליכי פשיטת הרגל מאפשרים לו לפתוח דף חדש, ללא התחייבויות כספיות, ללא  חובות המעיקים עליו, וללא נושים הרודפים אותו.

מהו מעשה פשיטת רגל

פקודת פשיטת הרגל מגדירה מקרים שונים הנחשבים על פי החוק למעשה פשיטת רגל ואלו המרכזיים מביניהם:

  • חייב שביצע העברת מרמה
  • חייב המתחמק מנושיו
  • חייב שעוקל נכס מנכסיו במסגרת הליכי הוצאה לפועל
  • חייב שלא קיים את הדרישות המופנות אליו במסגרת התראת פשיטת רגל שנשלחה אליו.
  • חייב שהודיע לנושה שלו כי בכוונתו להפסיק לפרוע את חובו.

מטרת הליכי פשיטת הרגל

הליכי פשיטת רגל הנם הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט המחוזי ומטרתם המרכזית הנה הסדרת חובות חייבים בצורה מרוכזת ויעילה באמצעות ערכאה שיפוטית אחת הבוחנת את מצבו הכלכלי של כל חייב ומאפשרת מחד את שיקומו של החייב ומתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחיים, ומנגד מאפשרת לנושיו של החייב להיפרע מחובותיהם באופן מהיר ויעיל יחסית על ידי מימוש נכסיו של החייב.

תנאי הכניסה להליכי פשיטת רגל

החייב המבקש לפנות להליכי פשיטת צריך לעמוד מספר תנאים מצטברים:

  • כלל חובותיו של החייב עולה על סך של 13,177 ש"ח ( סכום זה הנו סכום נומינלי הצמוד למדד המחירים לצרכן ומתעדכן מעת לעת)
  • החייב צירף לבקשתו למתן צו פשיטת רגל את המסמכים והטפסים הנדרשים לצורך כניסה להליך ( דין וחשבון על הכנסות והוצאות , כתב  הסכמה למסירת מידע ,תצהיר הסתבכות בחובות )
  • ככל שהחייב מבקש כי יינתן צו כינוס לנכסיו עליו לבקש גם את אישורו של  הכונס הרשמי בכתב לעניין זה.

שלבי פשיטת רגל

הליכי פשיטת רגל טיפוסיים כוללים מספר שלבים, כשלכל שלב תפקידים ומשמעויות שונות כפי שיפורט בהמשך.

הרפורמה בתחום פשיטת הרגל

החל מחודש 9/13 בעקבות רפורמה מקיפה המונהגת על ידי הכונס הרשמי תיקי פשיטת רגל הנפתחים מנוהלים לפי מתכונת עבודה מוגדרת שמטרתה לקצר ולייעל את הליכי פשיטת הרגל. הרפורמה בתחום פשיטת הרגל מאפשר לחייב הנכנס להליך פשיטת רגל להבין בתוך פרק זמן קצר יחסית מהי מגמת ההליך ומה אורכו הצפוי, ואם ובאלו תנאים יוכל לזכות להפטר. מנקודת המבט של הנושה מאפשרת מתכונת העבודה לפי הרפורמה לנושה בירור מהיר יחסית של החייב ומצבו לרבות היקף ומצבת חובותיו ומימוש וחלוקה מהירה של נכסיו של החייב בין נושיו .

כך, למשל, במסגרת מתכונת העבודה החדשה ולאחר הפתיחה בהליכי פשיטת רגל נקבע דיון בבקשת החייב בטווח זמן של כ- 18 חודשים ובמסגרתו דן בית המשפט בשאלות המרכזיות הנוגעות לתיק פשיטת הרגל לרבות הכרזתו או אי הכרזתו של החייב כפושט רגל וכן בשאלת ההפטר ובתנאיה.

עוד על הרפורמה בתחום פשיטת הרגל ניתן למצוא במאמר: הרפורמה בפשיטת רגל – האם ההפטר המיוחל קרוב מתמיד ?

בחינת הבקשה למתן צו פשיטת רגל

הליכי פשיטת רגל נפתחים באמצעות הגשת בקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל. הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי. הליך הגשת הבקשה מצריך את אישורו ועמדתו המקדימה  של הכונס הרשמי כאמור לעיל.

הכונס הרשמי מקבל את הבקשה שבכוונת החייב להגיש לבית המשפט, והוא בוחן את מצבו הכלכלי ועברו הכלכלי של החייב באמצעות המסמכים והנתונים המפורטים בבקשה ובסיום הליך הבדיקה הוא מביע את עמדתו ביחס לבקשת החייב תוך התייחסות לעניינים שונים הנוגעים להליכי פשיטת הרגל, וביניהם הסכמה או אי הסכמה למתן צו כינוס,  מינוי מנהל מיוחד,  וגובה צו התשלומים שעל החייב לעמוד בו במסגרת הליכי פשיטת הרגל. לאחר בחינת הבקשה למת צו פשיטת רגל וכינוס נכסים ניתן להגיש הבקשה לבית המשפט.

עוד על התנאים להגשת בקשה למתן צו פשיטת רגל ניתן למצוא במאמר : תנאים לפשיטת רגל ל ידי חייב

מתן צו כינוס נכסים ומינוי נאמן לנכסיי החייב 

לאחר פתיחת הליכי פשיטת הרגל מקבל בית המשפט החלטה בדבר כינוס נכסיו של החייב ומינוי נאמן על נכסיו של החייב וזאת באמצעות מתן  החלטה המכונה צו כינוס .

במסגרת צו הכינוס רשאי בית המשפט לתת צו לעיכוב הליכים כללי כנגד החייב, לעכב את תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו  וכן לקבל החלטות שונות. בין היתר,  נוהג בית המשפט לקבוע צו תשלומים חודשי שעל החייב לעמוד בו.

כמו כן במסגרת צו הכינוס קובע בית המשפט את המועד לדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל, מטיל על החייב הגבלות שונות הקבועות בפקודת פשיטת הרגל, ואף מורה לחייב לבצע פעולות שונות ובין היתר, הגשה רציפה ועוקבות של דוחות תקופתיים אודות הכנסותיו והוצאותיו, יצירת קשר עם המנהל המיוחד שהתמנה, תשלום חודשי בהתאם לסך שנקבע  והפקדת דרכוניו במשרדי הכונס הרשמי.

עוד על צו הכינוס ומשמעויותיו ניתן למצוא במאמר: צו כינוס ועיכוב הליכים כללי.

מינוי מנהל מיוחד וקביעת צו תשלומים 

במסגרת הליכי פשיטת הרגל מתמנה על ידי בית המשפט ובהמלצת הכונס הרשמי בעל תפקיד נוסף המכונה מנהל מיוחד. מנהל מיוחד הנו למעשה עורך דין ממונה אשר תפקידו לסייע לכונס הרשמי במילוי תפקידיו כפי שנקבעו בחוק. המנהל המיוחד חוקר את החייב בדבר מצבו הכלכלי, נסיבות הסתבכותו הכלכלית ומצב נכסיו וזכויותיו וכן באשר ליכולתו לעמוד בצו התשלומים שנקבע ולפרוע את חובותיו.

לאחר שמוגשת הבקשה למתן צו פשיטת רגל וניתן צו כינוס לנכסי החייב  נכנס החייב להליכי כינוס נכסים שבמסגרתם ל מעוכבים נגדו  כל ההליכים , עליו לשלם מידי חודש בחודשו את הסך שקובע בית המשפט וכן עליו להגיש דוחות תקופתיים המכילים מידע מפורט בדבר פרטיו האישיים ומצבו הכלכלי .

עוד על נושא התחייבויותיו של חייב במסגרת הליכי פשיטת רגל ניתן לקרוא במאמר: חובותיו של חייב בהליכי פשיטת רגל.

הגשת תביעות חוב

כל נושה שיש לו חוב בר תביעה בפשיטת רגל רשאי, בתוך 6 חודשים ממועד צו הכינוס, להגיש תביעת חוב לכונס הרשמי. הגשת תביעת החוב לכונס הרשמי מקנה לנושה מעמד וזכות להשתתף בהליך ולהנות ממימוש נכסיו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל. תביעות החוב המוגשות לכונס הרשמי נבדקות בשלב המתאים ובמסגרת הבדיקה מחליט הכונס הרשמי או המנהל המיוחד שנתמנה לאשר או לדחות את תביעות החוב או לאשרן באופן חלקי.

תביעות החוב המאושרות מהוות הבסיס לחלוקת הונו של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל בין נושיו בהתאם לקריטריונים שהתוו בחוק.

דיון בבקשת החייב למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל

עם פתיחת הליך פשיטת הרגל וכבר בשלב מתן צו הכינוס קובע בית המשפט דיון בבקשת החייב. בחודש 9/13 בעקבות הרפורמה שהנהיג הכונס הרשמי בתחום פשיטת הרגל נקבעה מתכונת עבודה  חדשה ולטיפול וקידום תיקי פשיטת רגל הכלולים ברפורמה ותיקים שנפתחו לאחר התאריך הנ"ל נקבעים לדיון בתוך כ- 18 חודשים ממועד הפתיחה בהליכים ובמסגרת הדיון בוחן בית המשפט את הבקשה ודן במעמד דיון זה אף באפשרות למתן הפטר לחייב.

הכרזת החייב כפושט רגל

ככל שהחייב עומד בקריטריונים הנדרשים לצורך הכרזתו כפושט רגל במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו נעתר בית המשפט לבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל והוא נותן צו פשיטת רגל שמשמעותו היא כי החייב מוכרז פורמלית כפושט רגל. לאחר הכרזת החייב כפושט רגל מתפרסם דבר הכרזת פשיטת הרגל של החייב ברשומות.

במסגרת הדיון שמתקיים בוחן בית המשפט את אופן יצירת חובותיו של החייב , אופן התנהלותו בהליך פשיטת הרגל ומידת תום הלב שלו וזאת על בסיס טענות וראיות החייב וחוות דעתו של הכונס הרשמי או המנהל המיוחד. ככל שהחייב עומד בתנאים להכרזתו כפושט רגל הוא יוכרז על ידי בית המשפט רגל ולחלופין , ככל שלא עומד החייב בתנאים להכרזתו כפושט רגל יבוטלו הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב והחייב יחזור לנקודת המוצא שממנה התחיל את הליך פשיטת הרגל.

יצוין כי בית המשפט רשאי במעמד הדיון בעניין הכרזת החייב כפושט רגל לתת צו הפטר לאלתר שמשמעותו פטור מיידי של החייב . לרוב הפטר לאלתר אינו קורה בשלב זה שכן הפטר לאלתר ניתן במקרים חריגים המצדיקים זאת ולא כדבר שבשגרה.

ככל שבמעמד הדיון מתברר כי החייב לא עמד בהתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת הליכי פשיטת הרגל יכול בית המשפט לתת לחייב הזדמנות נוספת לתקן את מחדליו ולדחות את מועד הכרזתו של החייב כפושט רגל עד לאחר הסרת המחדלים.

מתן צו הפטר

במסגרת הליכי פשיטת הרגל רשאי החייב להגיש בקשה למתן צו הפטר. ככל שבית המשפט סבור שיש מקום לשקול מתן הפטר לחייב יקבע בית המשפט דיון בבקשת החייב להפטר. במסגרת הדיון המתקיים בוחן בית המשפט את בקשת החייב ומחליט  אם להפטיר את החייב לאלתר (באופן מלא וללא תנאי) או באופן חלקי.  לעתים מתנה בית המשפט את הפטרת  החייב מחובותיו בתנאים שצריכים להתקיים בטרם יופטר הוא סופית מחובותיו. עם מתן ההפטר מבטל בית המשפט את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל .

משמעות צו ההפטר היא כי החייב פטור מחובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל. יצוין בהקשר זה כי צו ההפטר אינו חל על סוגים מסוימים של חובות שככלל לא ניתן לקבל מהם הפטר ( בין היתר, חוב לפי תובענה למזונות וקנס או התחייבות להימנע מעבירה). ביחס לאותם חובות שאינם ברי הפטר, החייב יאלץ להתמודד עם חובות אלו לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל. יצוין כי כל עוד החייב חוסה תחת צו הכינוס נושים לחובות שאינם ברי הפטר אינם יכולים לפעול נגדו שכן צו הכינוס מעכב הליכים כולל הליכים שננקטו ביחס לחובות שאינם חובות ברי הפטר.

באמצעות צו ההפטר ניתן לסגור את כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב ביחס לחובות ברי הפטר ועם סגירתם מתבטלים כל ההליכים שנקטו במסגרתם.

עוד על צו הפטר ומשמעויותיו ניתן לקרוא במאמר: מהו צו הפטר.

 ההגבלות המוטלות על חייב בפשיטת רגל

עם מתן צו הכינוס מטיל בית המשפט על החייב הגבלות שונות שמטרתם פיקוח על החייב , שליטה על התנהלותו, ומניעת יצירת חובות נוספים על ידי החייב במהלך תקופת היותו מצוי בהליך פשיטת רגל.

ההגבלות המוטלות הם אלו:

  • אסור לחייב לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד.  כך, למשל, חייב אינו רשאי לפתוח חברה בע"מ לצורכי עבודה או פרנסה.
  • החייב מוכרז כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעות מונח זה בחוק שיקים ללא כיסוי.
  • החייב מנוע מלעשות שימוש בכרטיסי חיוב והנאמן בפשיטת רגל רשאי להורות למנפיק כרטיס החיוב לסיים את ההתקשרות עם החייב. יוער בהקשר זה כי נכון למועד כתיבת שורות אלו עמדתו של הכונר הרשמי היא כי חייב בפשיטת רגל רשאי לעשות שימוש בכרטיס חיוב שאינו כולל העמדת אשראי ( כרטיס חיוב המוכר ככרטיס חיוב דביטורי).
  • עיכוב יציאה מן הארץ- במסגרת הליכי פשיטת הרגל מטיל בית המשפט צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב

ישנן הגבלות נוספות המוטלות על החייב אשר מקורן אינו בהליכי פשיטת הרגל ואשר ניתנים גם הם לביטול במסגרת הליכי פשיטת הרגל. כך, למשל, במסגרת הליכי פשיטת רגל ניתן לבטל הגבלות על חידוש רישיון הנהיגה של החייב וכן עיקולים שהוטלו על משכורתו של החייב באמצעות מערכת האכיפה על פי חוק ההוצאה לפועל.

חלוקת נכסי החייב בין  נושיו

התשלומים החודשיים שמבצע החייב במהלך תקופת היותו בהליך פשיטת הרגל , תשלומים אחרים שמבצע החייב ביוזמתו או על פי החלטת בית המשפט לקופת הכינוס וכן כספים שמתקבלים ממימוש נכסיו וזכויות אחרות של החייב משמשים במסגרת ההליך לכיסוי הוצאות בעלי התפקיד המתמנים במסגרת  הליכי פשיטת הרגל וכן לצורך חלוקת התמורה בין נושיו של החייב על פי סדרי העדיפויות שנקבעו בדין.

חלוקת הכספים בין הנושים מתבצעת על פי סדר עדיפויות מוגדר שנקבע מראש בחוק בהתאם לסוג החוב המדובר והיקפו. חובות מובטחים בשעבוד והוצאות כינוס נכסים החייב הנם בעלי עדיפות ראשונה בעת חלקות נכסי אחריו . לאחריהם באים חובות בדין קדימה כשבקטגוריה זו נכללים חובות בגין שכר עבודה , ניכוי מס במקור בגין שכר עבודה , מסים מוניציפליים וממשלתיים , דמי שכירות וחוב מזונות ולאחר החובות בדין קדימה באים יתר החובות.

עוד על אופן חלוקת נכסי החייב בין נושיו ניתן למצוא במאמר: חובות בדין קדימה וסדרי עדיפויות בנשיה.

ביטול הליכי פשיטת רגל

יש לזכור כי בית המשפט רשאי לבטל בכל עת את הליכי פשיטת הרגל, הן לבקשת נושה, לבקשת המנהל המיוחד או הכונס הרשמי והן מיוזמתו. ביטול הליכי פשיטת רגל נעשה במצבים שונים,  וביניהם כשהחייב אינו עומד בהתחייבויותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל ו/או כשבית המשפט מתרשם כי החייב נהג בחוסר תום לב וניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

ביטול הליכי פשיטת הרגל קורה לעתים קרובות כשהחייב אינו עומד בתשלומים החודשיים שנקבע כי עליו לשלם או אינו מגיש דוחותיו כסדרם , או כשאינו משתף פעולה עם המנהל המיוחד ובעיקר, לאחר שלחייב נתנה הזדמנות לתקן את מחדליו והוא לא תיקן את המחדלים.

עוד על ביטול הליכי פשיטת רגל   ניתן למצוא במאמר:ביטול פשיטת רגל וסמכויותיו של בית המשפט

הסדר נושים

בכל עת במסגרת הליכי פשיטת רגל רשאי חייב המצוי בהליך להציע הצעה להסדרת חובותיו לנושיו ולשם כך עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. הסדר נושים יכול להביא לסיום מהיר  ופשוט יחסית של הליכי פשיטת הרגל באופן שישחרר את החייב מחובותיו והתחייבויותיו במסגרת ההליך. קיימים 2 סוגים של הסדר נושים, הסדר נושים לפני צו כינוס המכונה הסדר נושים לפי סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל וכן הסדר מהסוג השני אשר הנו הסדר נושים שניתן להציעו לאחר מועד מתן צו הכינוס לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל.

הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה

הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל הנו הסדר נושים שחייב יכול להציע בטרם ניתן נגדו צו כינוס וזאת בהתקיימם של התנאים הבאים:

  • חובותיו של החייב אינם פחותים מהסך שנקבע בחוק
  • ההצעה היא כזו שמבטיחה תשלום של לפחות 30% מהחובות ברי תביעה שאינם חובות מובטחים
  • נושים המחזיקים בלפחות 75% מערך הנשיה מסכימים להצעת החייב
  • הבקשה נערכה והוגשה בהתאם להוראות הפקודה

הסדר נושים לפי סעיף 19א' יכול לקצר את פרק הזמן להסדר החובות ולהביא לסיום מהיר של ההלך , אך התנאי העיקרי שלעתים מכביד על החייב כי עליו או על מי מטעמו לדאוג שיהיה ברשותו הון המספיק לצורך אישורו וביצעו של הסדר נושים מסוג זה.

הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודה

הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל הנו הסדר נושים שחייב שניתן נגדו צו כינוס רשאי להציע לנושיו . על הצעת החייב להיות מוגשת בכתב וככל שהוגשה בית המשפט ידון בה. הסדר נושים לפי סעיף 33 צריך לעמוד בתנאים הבאים:

  • על ההצעה להידון במסגרת אסיפת נושים ולקבל את אישורה של אסיפת הנושים ברוב של לפחות שלושה רבעים מערך תביעות החוב כשבמקרים מיוחדים ומטעמים שירשמו ניתן להסתפק ברוב של משתתפים שהם בעלי לפחות חצי מערך תביעות החוב.
  • ההסדר הוא כזה שמובטח לפיו שישולמו תחילה חובות בדין קדימה.
  • ככל שהוכחו עובדות לפיהן בית המשפט לא היה נותן לחייב הפטר או שהיה מתלה אותו או מתנה אותו בתנאים לא יאשר בית המשפט הסדר נושים לפי סעיף זה אם לא הובטח בו שישולמו לפיו שיעורים מסיומים הקבועים בחוק מכלל החובות ברי התביעה שאינם חובות מובטחים. השיעורים הקבועים בחוק משתנים בהתאם לפרק הזמן שחלף ממועד מתן צו הכינוס ועד למועד הצעת הפשרה.

מעמדו של נושה מובטח

נושה מובטח הנו נושה שהבטיח את החזרת החוב שהעמיד לחייב באמצעות שעבוד או עיכבון . כך, למשל , חברת ליסינג ששעבדה רכב לטובתה כנגד הלוואה שניתנה לחייב הנה נושה מובטח.  לנושה מובטח מעמד מיוחד ויתרונות במסגרת הליכי פשיטת רגל . כך למשל, בהתאם לסעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת הרגל אין בצו הכינוס שניתן כנגד החייב כדי לעכב הליכי מימוש השעבוד. בנוסף, בשלב חלוקת חובותיו של החייב זוכה נושה בעל שיעבוד מובטח לעדיפות על פני נושים אחרים.

להתחלה